יום שלישי, 25 בנובמבר 2008

תקריב משטר שהזכיר לי בצורניות שלו חלק מסגנון הלבוש של אבי בימים ההם,

שהיה בו מן האופי האוריינטלי,היו לו ולחבריו פריטים שהגיעו מהודו ,אפגניסטן,ונפאל...




אבא שלי מימין עם חברו, פטריק לוי בדרך להודו. אבא שלי סיפר לי שבשנת 65 , הוא היה חלק מחבורה שקראו לה " החתולים של שאנז-ליזה" הם היו סוג של היפים פריזאים, שהיו נפגשים בשאנז-ליזה שבפריז כל יום חמישי ושבת בערב , בדראגסטור שם היו מחליפים כתובות של כל המסיבות הטובות בעיר ויוצאים לבלות בחברת מוזיקאים,חתיכות, ואנשי בוהמה למיניהם, וכל אחד היה מתלבש באופן ייחודי, לא כמו ההיפים של ארצות-הברית, אלא יותר קלאסי ונקי, סגנון אנגלי. הוא סיפר גם שלעולם לא היה מספר לחבריו איכן רכש את הפריטים שלו , כי ככה היה נהוג, וכל אחד רצה להיות מיוחד, מה גם שהוא היה חוסך כסף הרבה זמן על מנת לקנות את הפריטים הנחשקים האלה, הוריו התנגדו בכל אופן ללוק שהוא אינו בורגני.. ואינו תואם את זוית ראייתם, ולכן נאלץ אבי למרוד..וכך גם חבריו.


http://paris70.free.fr/minets.htm -אתר בצרפתית בו מסופר על החבורה.





אבא במכנסי עור וסוודר שסבתא שלו סרגה לו ,שאותו לבש בעיקר כדי לרצות אותה..

תקליט של הרולינג סטונז.
אבא שלי סיפר לי שכל פעם שהתנגן ברקע השיר-i'm going home כל הצעירים היו רוקדים ריקוד מיוחד.. עד היום הוא זוכר כמה צעדים.. :)


ציור של מיק ג'אגר ע"י אנדי וורהול




לקוח מהספר-ANDY WARHOL FINKELSTEIN





תמונה מספר של אבא שלי על אנדי וורהול-ANDY WARHOL FINKELSTEIN


גדלתי בבית שכל הזמן יש בו מוזיקה, ובעיקר מוזיקת רוק.
אבא שלי גדל בפריז וסיפר לי שבתור נער הוא היה הולך לחברו, פטריק לוי להאזין לתקליטים , זה נשמע לי כל כך תמים וטהור יחסית להיום ,שההתעניינתי בסיפורים שלו,חקרתי אותו, וניסיתי לדמיין איך זה יכל להיות אם הייתי מתבגרת של שנות ה-60 או ה-70..
שהכל עוד היה אותנטי... חדש ומפתיע.. המוזיקה, האופנה..הריגושים היו אמיתיים.

ובכל זאת מאז אותם ימים,אבא שלי הספיק להילחם במלחמת כיפור, וניהיו לו ציפצופים באוזניים ,ולכן הוא תמיד חייב שתיהיה מוזיקה ברקע ..

וככה לאט לאט נכנסתי לעולמו, ויצרתי לי עולם משלי.








יום שלישי, 18 בנובמבר 2008

the changing table..

עוד יום בו השולחן בפינת האוכל שלנו מבולגן.
הכנתי לי ולאבא שלי סלט ניסואז טעים וצבעוני עם מלפפונים ,עגבניות, אבוקדו גמבה, תירס,ביצים קשות וטונה.... עם רוטב ויניגרט משובח.

אבא שלי בישל בפעם הראשונה שלו משהו רציני.. זה נקרא "אשי-פרמונטייה" מאכל צרפתי שהוא כנראה נזכר בו.. היה טעים , הוא בישל את זה עוד פעם באותו שבוע :)חמוד


בבוקר לפני שיצאתי מהבית, השולחן שומם.



tuesday ... felt like being romantic today..



monday morning... nothing to write home about...


sunday morning....

thursday morning.....