קצת סקיצות למלתחה שלי ..
יום ראשון, 21 בדצמבר 2008
יום שני, 8 בדצמבר 2008
יום שבת, 6 בדצמבר 2008
יום שני, 1 בדצמבר 2008
תמונה של אבא מהתקופה בה למד בשאן-ברג'ו בין 67 ל-69
נלקח מהספר icons of fashion
המבנה הזה הוא פנימייה שנקראת שאן-ברג'ו, אבא שלי סיפר לי שאחרי התקופה של ה"minets des champs"(החתולים של שאנז-ליזה), הוריו שלחו אותו לפנימייה שהייתה בעצם פנימייה של ילדי עשירים ביניהם היו ילדים של מפורסמים, והם המציאו את החוקים בפנימייה, ולא היו דופקים חשבון לאף אחד, כי הם ידעו שהוריהם בעלי ההשפעה יוציאו אותם מהבוץ בכל מצב.
הם היו עושים שביתות למורים, אם החימום לא עבד, זורקים את הרהיטים מהחלונות, מתגנבים לחדרים של הבנות, אבא מספר שהם היו ילדים בלי סנטימנטים, לא היה אכפת להם מכלום, היה להם הכל חוץ מהורים אוהבים...המבנה הזה הוא פנימייה שנקראת שאן-ברג'ו, אבא שלי סיפר לי שאחרי התקופה של ה"minets des champs"(החתולים של שאנז-ליזה), הוריו שלחו אותו לפנימייה שהייתה בעצם פנימייה של ילדי עשירים ביניהם היו ילדים של מפורסמים, והם המציאו את החוקים בפנימייה, ולא היו דופקים חשבון לאף אחד, כי הם ידעו שהוריהם בעלי ההשפעה יוציאו אותם מהבוץ בכל מצב.
אבא שלי לא היה בן לעשירים,אבל הוא מספר שאבא שלו חשב שזה יהיה לו טוב ללמוד בחברת "ילדי טובים",אחרי תקופה של פורענות בה אבא התחיל לזלזל בלימודים וכל מה שעניין אותו זה בחורות ומוזיקת רוק שעם הזמן הפכה להיות תערובת של מוזיקה פסיכדלית עם מוזיקה אוריינטלית ,ובעקבות זה הודו והמזרח הפכו ליעדים נחשקים, והחבר'ה היו מביאים מכל נסיעה בגדים מדליקים כמו מעילים אפגניים,שהיה גם לאבא מעיל אפגני מעור לבן הפוך, והוא היה הולך עם ג'ינס בגזרת "סיגריה" ,היו לו גם נעלי קלארקס..שהיו מאוד נחשקות ויקרות,וזה היה לגיטימי עבור אבי כי אז היו קונים זוג נעליים אחד בשנה , לא כמו היום..
חשוב להבין שבאותה תקופה היה ממש מעט מכל דבר, אופנה זה היה משהו לעשירים בלבד,והשאר היו קונים פשוט מה שהיה בחנויות. לא היה כזה דבר טרנד,להיפך הם התנגדו לדברים המוניים, לכל אחד היה טעם אישי, וכל אחד אסף פריטים עם הזמן.
יום שלישי, 25 בנובמבר 2008
תקריב משטר שהזכיר לי בצורניות שלו חלק מסגנון הלבוש של אבי בימים ההם,
שהיה בו מן האופי האוריינטלי,היו לו ולחבריו פריטים שהגיעו מהודו ,אפגניסטן,ונפאל...
http://paris70.free.fr/minets.htm -אתר בצרפתית בו מסופר על החבורה.
אבא במכנסי עור וסוודר שסבתא שלו סרגה לו ,שאותו לבש בעיקר כדי לרצות אותה..
תקליט של הרולינג סטונז.
אבא שלי סיפר לי שכל פעם שהתנגן ברקע השיר-i'm going home כל הצעירים היו רוקדים ריקוד מיוחד.. עד היום הוא זוכר כמה צעדים.. :)
תקליט של הרולינג סטונז.
אבא שלי סיפר לי שכל פעם שהתנגן ברקע השיר-i'm going home כל הצעירים היו רוקדים ריקוד מיוחד.. עד היום הוא זוכר כמה צעדים.. :)
ציור של מיק ג'אגר ע"י אנדי וורהול
לקוח מהספר-ANDY WARHOL FINKELSTEIN
תמונה מספר של אבא שלי על אנדי וורהול-ANDY WARHOL FINKELSTEIN
גדלתי בבית שכל הזמן יש בו מוזיקה, ובעיקר מוזיקת רוק.
אבא שלי גדל בפריז וסיפר לי שבתור נער הוא היה הולך לחברו, פטריק לוי להאזין לתקליטים , זה נשמע לי כל כך תמים וטהור יחסית להיום ,שההתעניינתי בסיפורים שלו,חקרתי אותו, וניסיתי לדמיין איך זה יכל להיות אם הייתי מתבגרת של שנות ה-60 או ה-70..
שהכל עוד היה אותנטי... חדש ומפתיע.. המוזיקה, האופנה..הריגושים היו אמיתיים.
ובכל זאת מאז אותם ימים,אבא שלי הספיק להילחם במלחמת כיפור, וניהיו לו ציפצופים באוזניים ,ולכן הוא תמיד חייב שתיהיה מוזיקה ברקע ..
וככה לאט לאט נכנסתי לעולמו, ויצרתי לי עולם משלי.
גדלתי בבית שכל הזמן יש בו מוזיקה, ובעיקר מוזיקת רוק.
אבא שלי גדל בפריז וסיפר לי שבתור נער הוא היה הולך לחברו, פטריק לוי להאזין לתקליטים , זה נשמע לי כל כך תמים וטהור יחסית להיום ,שההתעניינתי בסיפורים שלו,חקרתי אותו, וניסיתי לדמיין איך זה יכל להיות אם הייתי מתבגרת של שנות ה-60 או ה-70..
שהכל עוד היה אותנטי... חדש ומפתיע.. המוזיקה, האופנה..הריגושים היו אמיתיים.
ובכל זאת מאז אותם ימים,אבא שלי הספיק להילחם במלחמת כיפור, וניהיו לו ציפצופים באוזניים ,ולכן הוא תמיד חייב שתיהיה מוזיקה ברקע ..
וככה לאט לאט נכנסתי לעולמו, ויצרתי לי עולם משלי.
יום שלישי, 18 בנובמבר 2008
the changing table..
יום שלישי, 11 בנובמבר 2008
הירשם ל-
רשומות (Atom)